the second scroll: the mesorah snapshot, pinned and read (bishe'arecha step 6)

Devarim 17:18 — the king writes his copy from before the priests, not from
memory. scripts/build_mesorah.py takes one open-licence version per work
per language from the Sefaria export (bucket sefaria-export, catalogue of
2026-10-02; Public Domain / CC0 / CC-BY / CC-BY-SA only, checked in every
file; no CC-BY-NC — the Bavli is Wikisource's) and lays it down beside
L1: mesorah/works/<slug>/{he,en}.json, index.json, integrity.sha256,
build_report.json. 128 works (Rashi, Onkelos, Ramban, Ibn Ezra, Sforno
on the Torah; all of Mishnah; 37 Bavli tractates; Bereshit and Shemot
Rabbah, Sifrei, Tanchuma), 256 files, 44.9 MiB, tree hash 7d5b3a6c…
computed as L1's (sorted relative path, then bytes; the two post-hash
files excluded). What is out, and why (licence), is in Terumah §E5.

Read, never fetched: korban_processor/mesorah.py finds citations as
written (Rashi on Devarim 6:5, Berakhot 2a, Mishnah Berakhot 1:1,
Bereshit Rabbah 1:1, Sifrei Devarim 32, Tanchuma Bereshit 1 …), resolves
each against the snapshot (complex works through their unnamed node,
Tanchuma by parashah), lists them as examination.mesorah_references, and
makes every passage found a given source for that examination — so a
claim about Rashi anchors in Rashi or does not. The Vav Pipeline couples
coupled(reference(R), mesorah(Work, [Address])) or not_in_mesorah; the
engine accepts mesorah/2 as a terminal and not_in_mesorah is Form 4.
VavPipeline.Mesorah pins the hash, re-reads the tree at startup and every
ten minutes, and /kodesh/health carries mesorah_hash. Mounted read-only at
/mnt/mesorah in the vav-pipeline and korban-processor images. L3
bedikot.mesorah (migration 20261013000002).

Also: the 1-in-12 Day6 serving failure of 2026-10-04 reproduced with seed
446116 — HaltMonitorTest left the system halted; it now resolves on exit
and the Day6 setup is defensive. Construction §3.11, Terumah §E5, Tamid
§1.1, bishearecha §IV, KOHEN, AGENTS. Doorpost 0638d4eb…. Elixir 604/0
(seeds 835592 and 446116), korban 294/1 skipped, Prolog bedikah 44/44,
L3 10/0.

Co-Authored-By: Claude Fable 5.1 <noreply@anthropic.com>

mesorah/works/ramban_on_vayikra/en.json

@@ -0,0 +1 @@
+{"categories":["Tanakh","Rishonim on Tanakh","Ramban","Torah"],"heTitle":"רמב\"ן על ויקרא","language":"en","license":"CC0","sectionNames":null,"text":{"":[[[],[],[],[],[],[],[],[],["<b>as a burnt offering: </b>[the kohen] must burn the animal with the intention that it is a burnt offering. (Torat Kohanim 1:58) <b>a fire offering: </b>When he slaughters [the animal], he must slaughter it with the intention [to burn it completely in] fire. Every [instance of the word] אִשֶּׁה in Scripture, is an expression related to אֵשׁ, “fire.\" <b>pleasing: </b>gives Me contentment, for I said [My commandment], and My will was fulfilled!” End quotation from Rashi. But the Rav did not explain what \"for the fire\" means. And in Gemara (Zevachim 46:b) they said: \"To exclude unfinished burning,\" and he explains here that we slaughter it in order to place it over the burning wood fire upon the altar, not to place it over the coals that chill and go dim. And it seems to me that one needs to intend that the fire consume it completely, and not to roast it a little. And this relates to the rebellious son (Sanhedrin 70a): \"Like midcooked thieve's meat.\" And in Tractate Eruvin: \"Neither cooked nor consumed.\" (Eruvin 29b) And there are some that explain there: \"To exclude unfinished burning.\" (Zevachim 46a) His intention was to place over wood fire, as it is written \"over the fire on the wood,\" and not over straw fire nor kindling fire. It is like the matter we learned: \"finished oven with straw and mulch.\" (Shabbat 36b) And behold, in this verse the reason for the sacrifices is that they are \"a fire offering with a pleasing odor to the Lord.\" But the Rambam said in the Guide for the Perplexed (3:46) that the reason for the sacrifices was for the sake of the Egyptians and Chaldeans, in whose lands Israel used to live and dwell, who would worship the bull and the sheep. Because the Egyptians worshipped a lamb, and the Chaldeans worshipped demons that appeared to them as goats. And the people of India to this day never slaughter a cow. For this reason (God) commanded to slaughter these three species in God's name to make known that the matter which (the pagans) thought of as the ultimate sin is what (the Israelites) will sacrifice to their Creator and their sins will be attoned for. For thus are bad beliefs healed, which are ailments of the soul, since every ailment and illness is healed through its opposite. These are his words and he continues at length. This is rubbish! They have healed a great hurt and a great difficulty lightly! The table of the Eternal is made polluted. (Malachi 1:12) For they are not only to remove [false beliefs] from the hearts of the wicked and fools of the world.  Doesn't Scripture say that they are \"food of the gift offering, for a pleasing odor?\" (Leviticus 3:16) And also due to the idiocy of the Egyptians their illness won't be healed this way.  Rather it would increase suffering, because the intention of the aforementioned wicked ones was to worship the constellations of the sheep and the ox, which have power, according to their thinking.  And therefore they don't eat them in deference to their power and strength.  But if they are slaughtered for the Revered Name, this would be an honor for them... Since the deeds of people are determined by thought, speech and action, God, may He be blessed, commanded that when he sins, he brings a sacrifice and place his hands upon him corresponding to the deed, and confess with his mouth corresponding to the speech, and burn the innards and the kidneys, as they are the instruments of thought and desire. And the limbs [of the sacrifice] correspond to the hands and feet of a person that does all of his work. And he sprinkles the blood on the altar corresponding to the blood of his soul, so that a person think in doing all of this that he sinned to God with his body and his soul, and it is fit for him that his blood be spilled and his body burnt; were it not for the kindness of the Creator, who took an exchange and ransom from him [in] the sacrifice - that its blood be instead of his blood and its soul be instead of his soul. And the central limbs correspond to his central limbs. And the portions with which to sustain the teachers of Torah [are so] that they will pray for him. And the daily sacrifice is because there is no saving the community from always sinning. And these words are tenable [and] grab the heart, like the words of classic homiletic teachings (Shabbat 87a). And in the way of truth (mysticism), the sacrifices contain a hidden secret..."]],[[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],["You shall not cease to salt the offering, it is the covenant of your God. \"Because a covenant was made during creation, assuring the subterranean waters that on the altar would be offered salt [from the sea] and a libation of water during the festival [of Sukkoth].\" This is the language of Rashi, and it is a midrash of the sages. Rabbi AvLine truncated

mesorah/works/ramban_on_vayikra/he.json

@@ -0,0 +1 @@
+{"categories":["Tanakh","Rishonim on Tanakh","Ramban","Torah"],"heTitle":"רמב\"ן על ויקרא","language":"he","license":"Public Domain","sectionNames":null,"text":{"":[[["אמר הכתוב בכאן <b>ויקרא אל משה וידבר ה' אליו</b> ולא כן בשאר המקומות בעבור שלא היה משה יכול לבא אל אהל מועד להיותו נגש אל המקום אשר שם האלהים רק בקריאה שיקרא אותו שכבר נאמר למשה (שמות כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת (אשר אועד לך שמה) וכיון שידע שהשם יושב הכרובים שם נתירא לבא באהל כלל עד שיקרא אליו כאשר עשה בהר סיני שאמר (שם כד טז) ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן או שלא היה משה יודע שהכבוד באהל ושיהיה לו הדבור משם כי לא כסהו הענן עד יום השמיני כדעת רבותינו (ת\"כ להלן טא) ואחרי הקריאה בא משה באהל לפני ולפנים כמו שדרשו (תורת כהנים אחרי פרשה טז א) אהרן בבל יבא ואין משה בבל יבא ואין זה דרך פשט בכתוב הזה וכבר פירשתיו למעלה (שמות מ לד) ורבותינו אמרו (תורת כהנים פרשה א ז) כי לכל הדברות ולכל האמירות ולכל הצוויים קדמה קריאה כלומר שיאמר אליו משה משה ויאמר הנני וזה דרך חבה וזרוז למשה והנה על דעתם הזכיר זה בכאן בעבור שהוא תחלת הדבור אשר היה אליו מאהל מועד ללמד על כלם כי כן יהיה משפטו כל הימים בכל התורה ו\"מאהל מועד\" לדעתם הוא מוקדם ויקרא אליו מאהל מועד וידבר ה' אליו באהל כי משה שם היה ושיעור הכתוב כפי פשוטו ומשמעו ויקרא ה' אל משה וידבר אליו מאהל מועד ועל דרך האמת הוא כמו ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כד א) וסודו ידוע ממעמד הר סיני ובעשרת הדברות וכבר רמזתי לו (שם):"],["<b>אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה</b> שיעור הכתוב הזה אדם מכם כי יקריב מן הבהמה קרבן לה' מן הבקר ומן הצאן תקריבו והענין בעבור שיצוה אחרי כן בקרבן העוף ובקרבן המנחה אמר כאן כשיקריב אדם קרבן בהמה יקריב מאלה השנים ולא חיה ולא שאר בהמות והנה זה לאו הבא מכלל עשה במקריב חיה כמו שאמרו בזבחים פרק שלישי (לד) המעלה אברי חיה ר' יוחנן אומר עובר בעשה:","<b>תקריבו</b> מלמד ששנים מתנדבים עולה בשותפות <b>קרבנכם</b> מלמד שהיא באה נדבת צבור היא עולת קיץ המזבח הבאה מן המותרות לשון רש\"י (רש\"י על ויקרא א׳:ב׳) פירש הרב כן לומר שאם יתנדבו רבים להביא עולה עולת השותפין היא מה בין שנים המשתתפין בקרבן ובין עשרה ואלף שנשתתפו בו אבל קיץ המזבח הבאה מן המותרות לב ב\"ד מתנה עליהן ולפיכך היא עולת צבור והנה לדעתו כל עולה שיביאו רבים חוץ מן המותרות דינה כדין עולת השותפין וטעונה סמיכה בכלם ונסכים קרבים משלהם ואולי לדעתו עולת העוף שהיא באה נדבת שנים ואינה באה נדבת צבור וכן השלמים שאמרו בהם שהשותפין מביאין אותם נדבה ואין הצבור מביאים אותם נדבה (תורת כהנים פרק טז ה) בכלן יכולין הרבים להתנדב להם בתחלה דעולת השותפין היא נקראת ושלמי שותפין הם נקראין ולא מעטו אלא שלא יביאו אותן מן הקופות ואפשר שנאמר שאם רצו צבור להפריש בתחלה לנדבה ויגבו אותה כאשר יגבו השקלים לתמידין ומוספין שתהיה נדבת צבור בעולת בהמה ואין בה סמיכה שנתרבה מן הכתוב הזה וכל זמן שיתנדבו בו רוב ישראל היא נדבת צבור ואינה בעולת העוף ולא בשלמים ומעוטן נדונין כיחידים והוא העיקר:"],[],["<b>וסמך ידו</b> בשתי ידיו כי מצאנו וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר (שמות כט י) וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל (שם טו) ודרשו בו ידי כל יחיד ויחיד והנה היא בשתי ידיו ובשעיר המשתלח מפורש וסמך אהרן את שתLine truncated