the second scroll: the mesorah snapshot, pinned and read (bishe'arecha step 6)

Devarim 17:18 — the king writes his copy from before the priests, not from
memory. scripts/build_mesorah.py takes one open-licence version per work
per language from the Sefaria export (bucket sefaria-export, catalogue of
2026-10-02; Public Domain / CC0 / CC-BY / CC-BY-SA only, checked in every
file; no CC-BY-NC — the Bavli is Wikisource's) and lays it down beside
L1: mesorah/works/<slug>/{he,en}.json, index.json, integrity.sha256,
build_report.json. 128 works (Rashi, Onkelos, Ramban, Ibn Ezra, Sforno
on the Torah; all of Mishnah; 37 Bavli tractates; Bereshit and Shemot
Rabbah, Sifrei, Tanchuma), 256 files, 44.9 MiB, tree hash 7d5b3a6c…
computed as L1's (sorted relative path, then bytes; the two post-hash
files excluded). What is out, and why (licence), is in Terumah §E5.

Read, never fetched: korban_processor/mesorah.py finds citations as
written (Rashi on Devarim 6:5, Berakhot 2a, Mishnah Berakhot 1:1,
Bereshit Rabbah 1:1, Sifrei Devarim 32, Tanchuma Bereshit 1 …), resolves
each against the snapshot (complex works through their unnamed node,
Tanchuma by parashah), lists them as examination.mesorah_references, and
makes every passage found a given source for that examination — so a
claim about Rashi anchors in Rashi or does not. The Vav Pipeline couples
coupled(reference(R), mesorah(Work, [Address])) or not_in_mesorah; the
engine accepts mesorah/2 as a terminal and not_in_mesorah is Form 4.
VavPipeline.Mesorah pins the hash, re-reads the tree at startup and every
ten minutes, and /kodesh/health carries mesorah_hash. Mounted read-only at
/mnt/mesorah in the vav-pipeline and korban-processor images. L3
bedikot.mesorah (migration 20261013000002).

Also: the 1-in-12 Day6 serving failure of 2026-10-04 reproduced with seed
446116 — HaltMonitorTest left the system halted; it now resolves on exit
and the Day6 setup is defensive. Construction §3.11, Terumah §E5, Tamid
§1.1, bishearecha §IV, KOHEN, AGENTS. Doorpost 0638d4eb…. Elixir 604/0
(seeds 835592 and 446116), korban 294/1 skipped, Prolog bedikah 44/44,
L3 10/0.

Co-Authored-By: Claude Fable 5.1 <noreply@anthropic.com>

mesorah/works/sifrei_bamidbar/en.json

@@ -0,0 +1 @@
+{"categories":["Midrash","Halakhah"],"heTitle":"ספרי במדבר","language":"en","license":"CC0","sectionNames":["Paragraph","Paragraph"],"text":[[],[],[],[],[],["(Bamidbar 5:10) \"And a man, his holy things, to him shall they be\": All kodshim (\"holies\") were included in \"And a man, his holy things, to him shall they be.\" Scripture \"pulled out\" all the kodshim and gave them to the Cohanim, leaving over (to the owners) only (\"portions\") of thank-offerings, peace-offerings, the Pesach offering, beast-tithe, second-tithe, and neta revai (plantings of the fourth year). Variantly: And a man, his holy things, to him shall they be\": From here you derive that to the Cohein who performs the sacrifice (even in a different watch), its service (i.e., its flesh) and its skin belong \"to him\" (the Cohein). Variantly: \"And a man, his holy things, to him shall they be\": What is the intent of this? From (Vayikra 19:24) \"And in the fourth year all of its fruit shall be holy in praise of the L-rd,\" (I would not know) \"holy\" to the owners or \"holy\" to the Cohanim? It is, therefore, written \"And a man, his holy things, to him shall they be.\" Scripture here speaks of neta revai, that it belongs to the owners. These are the words of R. Meir. R. Shimon says: \"holy\" to the owners. You say \"holy\" to the owners, but perhaps it is \"holy\" to the Cohanim! — You derive it thus: second-tithe is called \"holy\" (viz. Devarim 26:13) \"and neta revai is called \"holy.\" Just as second-tithe is \"holy\" to the owners, so, neta revai should belong to the owners. — (No,) this is refuted by terumah, which is called \"holy\" (viz. Vayikra 22:14) and yet belongs to the Cohanim. — Would you say that? There is a difference. Second-tithe requires bringing to the place (Jerusalem) and neta revai requires bringing to the place. If I learned that second-tithe belongs to the owners, neta revai should belong to the owners. — (No,) this is refuted by bikkurim, which, even though they require bringing to the place, belong to the Cohanim. — Would you say that? There is a difference. Second-tithe is called \"holy,\" and requires bringing to the place, and redemption. And neta revai is called \"holy,\" and requires bringing to the place, and redemption. And this is not to be refuted by terumah, which, even though it is called \"holy,\" does not require bringing to the place, nor by bikkurim, which, even though they require bringing to the place, do not require redemption. I will learn a thing from a thing, and I will reason out a thing from a thing. I will learn a thing of three facets from a thing that is similar in (these) three facets, and I will not learn a thing of three facets from a thing which is not similar in (these) three facets, but only in one or two. If I have learned, then, that second-tithe belongs to the owners, then neta revai, too, should belong to the owners. R. Yossi says \"holy\" to the owners. You say \"holy\" to the owners, but perhaps it is \"holy\" to the Cohanim! — It is, therefore, written (of neta revai, Vayikra 19:25) \"And in the fifth year you may eat its fruit to increase for you its produce.\" For whom is it increased? For him to whom it has already been given (in the fourth year, i.e., the owner.)"],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],["And on the days of your joy (and your designated holidays) these [this is referring to] the Sabbaths. Rebbi Natan Says that these are in reference to the daily sacrifices. \"and your designated holidays\" these are the three pilgrimage holidays..."],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],[],["","","...(Bamidbar 31:4) \"A thousand to a tribe, a thousand to a tribe\": 24,000 all together, according Rabbi Ishmael. Rabbi Akiva says : \"A thousand to a tribe, a thousand to a tribe\" : 12,000 all together. What does \"from all the tribes of Israel you shall send into the army\" teach us? To include the tribe of Levi! \"And there were handed over of the thousands of Israel\": Scripture hereby apprises us that they were just and righteous men, who gave of themselves for the cause. R. Nathan says: Others handed them over: \"This man is kasher — Let him go! This man is a tzaddik — Let him go!\" R. Elazar Hamodai says: Come and see the love (of Israel for) the shepherd of Israel. So long as they had not heard that the death of Moses was attendant upon the war with Midian, what is written of them? (Shemot 17:4) \"Just a little more and they will stone me.\" When they heard of it, they began hiding (to avoid conscription, so as not to be instrumental in his death) — notwithstanding which they weLine truncated

mesorah/works/sifrei_bamidbar/he.json

@@ -0,0 +1 @@
+{"categories":["Midrash","Halakhah"],"heTitle":"ספרי במדבר","language":"he","license":"CC-BY-SA","sectionNames":["Paragraph","Paragraph"],"text":[["וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה למה נאמרה פרשה זו. לפי שהוא אומר ואיש אשר יטמא ולא יתחטא (במדבר יט) עונש שמענו אזהרה לא שמענו, תלמוד לומר צו את בני ישראל וגו' [ולא יטמאו את מחניהם] הרי זו אזהרה לטמאים שלא יכנסו למקדש בטומאה:","צו הצווי מיד בשעת מעשה ולדורות. אתה אומר הצווי מיד בשעת מעשה ולדורות, או אינו אלא לאחר זמן. תלמוד לומר צו את בני ישראל ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם. הא למדת שהצווי מיד בשעת מעשה. לדורות מנין, תלמוד לומר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך וגו' [יערוך אותו אהרן חוקת עולם לדורותיכם] (ויקרא כ\"ח) הא למדת שהצווי מיד בשעת מעשה ולדורות מצווי הזה. מנין לכל הצואות שבתורה, היה רבי ישמעאל אומר הואיל ונאמרו צואות בתורה סתם ופרט באחת מהם, (שאינה אלא) [שהוא] מיד בשעת מעשה ולדורות, אף פורטני בכל הצואות שבתורה שיהיו מיד בשעת מעשה ולדורות. ר' יהודה בן בתירה אמר, אין הצווי בכל מקום אלא זירוז שנא' וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו (דברים ג') לפי דרכנו למדנו שאין מחזקים אלא המחוזקים ואין מזרזים אלא למזורזים. ר' שמעון בן יוחי אומר אין צווי בכל מקום אלא חסרון כיס שנאמר צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך (ויקרא כ\"ד) צו את בני ישראל וישלחו מן המתנה (במדבר ה׳:ב׳) צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת (שם ל\"ה) צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי (שם כ\"ח). הא אין צווי בכל מקום אלא חסרון כיס חוץ מאחת, ואיזה זה צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען (שם ל\"ד) תזרזם לענין חילוק הארץ. ורבי אומר אין צווי בכל מקום אלא אזהרה שנא' ויצו ה' אלהים על האדם [וגו'] ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו (בראשית ב'):","וישלחו מן המחנה מחנה שכינה. שומע אני ממחנה לויה תלמוד לומר אל מחוץ למחנה תשלחום. הא עד שלא יאמר יש לי בדין אם נדחו טמאים ממחנה ארון הקל, קל וחומר ממחנה שכינה החמור. אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין, לכך נאמר וישלחו מן המחנה ללמדך שאין עונשין מן הדין. רבי אומר אין צריך קל וחומר אם נדחו טמאים ממחנה ארון הקל קל וחומר ממחנה שכינה החמור, אם כן למה נאמר וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב אלא בא הכתוב ליתן להם את המחיצות:","וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש שומע אני ששלשתן במקום אחד תלמוד לומר במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו. מצורע היה בכלל ויצא מן הכלל ולמד על הכלל, מה מצורע שהוחמרה טומאתו חמור שלוחו משלוח חברו, אף כל שהוחמרה טומאתו חמור שלוחו משלוח חברו. מכאן מנו חכמים למחיצות כל שהזב מטמא מצורע מטמא, חמור מצורע שמטמא בביאה. כל שטמא מת מטמא זב מטמא חמור הוב שהוא מטמא תחת אבן מסמא. כל שטבול יום מטמא טמא מת מטמא חמור טמא מת שהוא מטמא את האדם, כל שמחוסר כפורים פוסל טבול יום פוסל חמור שבני ישראל שהוא פוסל את התרומה:","וישלחו מן המחנה [כל צרוע וגו'] למה נאמר אין לי אלא אלו שאר טמאים מנין [תלמוד לומר כל צרוע וכל זב] היה ר' יאשיה אומר קל וחומר אם נדחו טמאים ממחנה ארון הקל קל וחומר ממחנה שכינה החמור אלא אם אמרת כן ענשת מן הדין לכך נאמר וישלחו מן המחנה וגו' ללמדך שאין עונשין מן הדין: [מזכר עד נקבה] ח) בכל אדם הכתוב מדבר או אינו מדבר אלא בלוים נושאי ארון ת\"ל מזכר ונקבה בכל אדם הכתוב Line truncated